ראשית נתחיל מהגדרה הבסיסית המובאת באתר ויקיפדיה:

"בתחבולות תעשה לך מלחמה", מכירים ?

ברגע שגוף או ארגון מסויים מתכנן פעולה גדולה והתקפית מול ארגון או גוף נגדי ופועל בחכמה,

הרי שעומדת לרשותו האופציה לבצע הטעיה לצד הנגדי במספר אופנים:

בפן המדיני,

חתימה על הסכם שלום רשמי (הסכם השלום עם מצרים, בו בזמן שהיא עצמה מאפשרת מעבר סחורות או נשק לחמאס)

יצירת קשרי משא ומתן באמצעות מתווכים "והשתדלות בעמידה בתנאי ההסכמים", (קטאר & חמאס & ישראל לאורך השנים)

יצירת תחושה של הזמנה אזרחי הצד הנגדי לתיירות תוך בניית מצג שווא של חברות וידידות או קשרים עסקיים הוגנים (טורקיה, זוכרים?)

בפן המבצעי,

יצירת אירוע בטחוני גדול המעסיק את גופי הבטחון של הצד הנגדי ומושך תשומת לב תקשורתית, כאשר בו זמנית מבוצעת בשקט פעולה התקפית אחרת אותה רוצה לבצע הצד התוקף.

יצירת אירוע בטחוני תוך הצגה מוטעית שהצד התוקף הינו ארגון X כשבפועל אותו ארגון X כלל לא ביצע את האירוע ואינו יודע במה מדובר, פעולה זו נעשית לעיתים על ידי גורם כלשהוא על מנת לסכסך בין ארגונים או מדינות וליצור משבר צבאי או מדיני ביניהם.

אז למה כל זה חשוב ביותר עבורנו אתם שואלים ?

אירוע הטבח הרצחני שחווינו כעם בתאריך ה- 7.10.23 בוצע בשיטת דגל כוזב.

מי מאתנו לא ישב בביתו בחג שמחת תורה ולא הופתע מכמות המטחים הרקטיים אשר נורו אל עבר מדינת ישראל.

כל מערכות כיפת ברזל הוכנסו לפעולה,

ערוצי הטלוויזיה הוכנסו למצב פעולה מ0 ל100,

אזרחי ישראל חידדו את החושים לשמע כמויות הפיצוצים מהמטח הרקטי,

אלא שאז הבנו כולנו שהמטחים הכבדים שנורו אל עבר מדינת ישראל אינם אלא פעולה המיועדת לפעולת הסחה אשר תאפשר אירוע אחר לגמרי מסוגו ולביצוע טבח אכזרי שלא נראה כמותו במדינת ישראל.

הסחת דעת זו הצליחה בעקבות ההבנה מצד האוייב, בכך שמנהיגי המדינה והצבא סוברים בדעתם שפעולה התקפית ורצחנית כזו לעולם לא יכולה לקרות,

הן בגלל הסברא שכוחו של צה"ל ועוצמתו יהווה הרתעה לכשעצמו אל מול האוייב,

והן בגלל הסברא שהליכי ההתקשרות בין קטאר ומדינות ערביות מתונות אשר תיווכו לאורך השנים בין ישראל לבין חמאס לוודאי ימנעו פעולה מהסוג הזה.

חוסר ההבנה של אירוע מסוג "דגל כוזב" מאפשר לנו כמדינה וכעם להירדם בשמירה ולהיות שאננים אל מול האויבים הרבים המקיפים אותנו והרוצים ברעתנו.