מה יותר מדוייק מלהתחיל את הסקירה בנוגע לתעשיות הנשק הישראלי לייצור אמל"ח, עם דו"ח מבקר המדינה שיצא אל האור כבר בשנת 2014.

בתקציר דו"ח מבקר המדינה ועיקרי דבריו:

"התדרדרות במצבן של חלק מתשתיות הייצור בתעשיות הביטחוניות; כושר הייצור צומצם; תשתיות ייצור התיישנו; קווי תחמושת כבדה בתעש וקו הייצור של תחמושת א' בתע"א נוונו בגלל היעדר הזמנות; "ונדרש זמן רב להתנעה מחדש של הקווים תוך השקעות ניכרות באמצעי ייצור" וכוח אדם.

בשנים 2010-2008 נגרמו נזקים כבדים לקווי הייצור בתשלובת התחמושת הכבדה שבתעש, העוסקת, בין היתר, בייצור תחמושת לטנקים, תחמושת ארטילרית וראשי קרב.

לומר שאיננו מבינים את האינטרס הכלכלי זהו שקר מוחלט.

בעת בה מדינת ישראל מצטמצמת בכושר ייצור האמל"ח שלה, נוסקים ריווחי תעשיות יצרני הנשק האמריקאים לשחקים מה שמהווה אינטרס ברור בהחלט לצמצום הייצור הישראלי ויצירת תלות גבוהה במיוחד ביצרנים הנ"ל.

האם נעשו צעדים משמעותיים בנושא מאז דוח מבקר המדינה ב2014 ? ממש לא.

הראייה לכך היא המספרים חסרי התקדים של כמויות החימוש העצומות שיובאו מארצות הברית אל ישראל מיד בתחילת המלחמה.

כמויות בסדר גודל כזה, שעושה רושם כי לולא הייבוא מארצות הברית אל ישראל לא היה בידינו שום חימוש לצאת איתו אל המערכה המתבקשת ברצועת עזה.