סודות הפחד והחרדה
והחדשות הטובות.

"ישנם כלים רבים שיכולים לשפר את המצב הנפשי האישי של כולנו, אך לפני הכל אנו חייבים להבין שמדובר באירוע היסטורי" אומר כפיר.

הסיבה שאנו חייבים להפנים זאת, היא משום שרק כך הנפש תוכל להכנס לפורפורציה ותהיה מסוגלת להביט על האירוע בצורה רגועה יותר ממה שהיא רואה זאת כרגע.

"כתבת מגזין עת מלחמה"  7.3.24 / 21:00

⏲️ זמן קריאה:  דק'.

– עֵת מִלְחָמָה מגזין בטחוני ישראלי

בזמן בו הפחד והחרדה ממלאים נתח לא מבוטל בחיי אזרחי מדינת ישראל, אין זכות גדולה מזו להכיר את האיש הטוב ביותר שיידע לסייע לכולנו בהתמודדות בפחד או חרדה בעת מלחמה.

תכירו את האיש.

כפיר יצחקי לוחם ביחידת דובדבן (לשעבר), מומחה לחימה ומטפל רגשי, מחבר הספר "נשק לא קונבנציונלי",

וראש ארגון INSTINCT IIC ארגון בינלאומי להדרכות קרב מגע, הגנה עצמית ופסיכולוגיית קרב, הנחשב כיום לאחד הארגונים המובילים בעולם בתחום.

"ישנם כלים רבים שיכולים לשפר את המצב הנפשי האישי של כולנו, אך לפני הכל אנו חייבים להבין שמדובר באירוע היסטורי" אומר כפיר.

הסיבה שאנו חייבים להפנים זאת, היא משום שרק כך הנפש תוכל להכנס לפורפורציה ותהיה מסוגלת להביט על האירוע בצורה רגועה יותר ממה שהיא רואה זאת כרגע.

אנו צריכים להזכיר לעצמנו כל העת בכך שהאירוע בסופו של דבר ילך לקראת סיומו, וירשם בדברי הימים של ישראל.

ברגע שנביט אל תוך האירוע בראיית מקרו, נוכל לתת איזשהו מזור לנפש.

יש מצב שפספסת ?

הפיל הגדול שבחדר של כולנו,

הוא חומרי המדיה המזעזעים הנמצאים בזמינות עבור כולם בכל מקום ובכל רגע ברשתות החברתיות.

"לכל אדם נורמטיבי קיים מנגנון טבעי ובריא בתוכו הנקרא הזדהות", אומר כפיר.

את מנגנון ההזדהות מפעילים מספר גורמים,

האחד רגש החמלה.

השני הוא כשהמח מרגיש צורך קיומי להתכונן אל מקרים חריגים מהסוג הזה, או אם תרצו "מה יהיה אם אהיה בסיטואציות שכאלו חלילה…"

השלישי הוא הצורך בתחושת "השליטה באירוע" המורגשת באשליה כמובן בזמן בו אדם מתעדכן לעיתים תכופות במתרחש / בחומרי המדיה השונים הקשורים לאירוע.

האם ניתן לטפל אם בכל זאת נחשפנו לתכנים מהסוג הזה ?

לגמרי, יש לנו חדשות טובות עבורכם.

כשאדם נחשף לצילומי זוועות מתקופת השואה הרצחנית, הרי שמן הסתם הוא ייחשף לתמונות המצולמות בצבעי שחור לבן,

בשונה מצילומי הזוועות מאירועי טבח ה- 7 באוקטובר, המצולמות בצבעים אמיתיים, סאונדים מזוויעים, מה שמייצר תמונה במח האדם תמונות המעוררות פחד וחרדה גדולים יותר.

במסגרת הטיפולים אותם אני נותן למטופליי,

ישנו תרגיל בו אני משתמש הנקרא "שריטת הדיסק", אומר כפיר.

במהלך התרגיל אנו לוקחים זיכרון שלילי מסויים ובדמיון מודרך הופכים אותו לצבעי השחור לבן, מקטינים את התמונות ומורידים את הסאונד מה שמפחית משמעותית את הפחד והחרדה מאותו זיכרון.

שלשת המעגלים לשליטה בפחד וחרדה:

ברגע שירצה, האדם יכול לשלוט בשלשה מעגלים המסייעים להתמודדות עם פחד וחרדה.

המעגל האישי המורכב מהזנה פיזית ומנטלית (שינה טובה, תזונה בריאה, ואפילו פעילות ספורטיבית מתונה).

המעגל המשפחתי המורכב ביצירת חוויה חיובית במשפחה ותשומת לב גדולה לילדים הקטנים שאף הם מושפעים מפחדים וחרדות הנוצרות בסביבתם.

המעגל האחרון הוא המעגל הקהילתי, בדגש על האימהות נשות אנשי המילואים אשר נשארו לבדן בבית ולאפשר להם הפוגה שתסייע עבורם לשקט נפשי ככל הניתן.

המנטרה אותה ממליץ כפיר לשנן כל העת היא:

עכשיו רע, עכשיו מלחיץ , אבל עוד מעט יהיה טוב ואפילו טוב מאד (!).

זה נכון שבימים אלו התחושות קשות מנשוא ומלאות בחוסר וודאות שמהווה את אחד הגורמים הגדולים ביותר לאי שקט בנפש האדם,

אבל חייבים להפנים שלאחר האירוע הכואב הזה, יהיה טוב מאד.

דאגה בלב איש ישיחנה...

כלי נוסף העשוי לסייע בהתמודדות בפחד וחרדה בעת מלחמה,

הוא ה- "ביחד".

לא לחינם אמרו חז"ל: "דאגה בלב איש ישיחנה".

ישיבה משותפת יחד עם בני המשפחה או לחילופין עם חברים או מכרים טובים שהאדם נהנה מהישיבה בקרבתם עשוייה אף היא לסייע רבות בהתמודדות עם פחד וחרדה בעת מלחמה.

עיקרון הרציפויות

כלי נוסף ועוצמתי ביותר להתמודדות עם פחד וחרדה הוא עקרון "הרציפויות" המגיע מעולמות ריפוי הנפש.

שלשה סוגי רציפויות קיימים והם:

רציפות תפקודית המורכבת מנתינת משמעות לתפקידים עבור אנשים.

דוגמא טובה לכך, היא התמודדותם של אנשי זק"א בעבודת הקודש אותה הם מבצעים תוך חשיפה למראות קשים, כשבזמן בו הם בתפקיד רשמי ולבושים במדיהם הרשמיים הינם נוטים לסבול פחות מפוסט טראומה ביחס לפעולות המבוצעות כשאינם בזמן התפקיד הרשמי כך שהמדים והתפקיד הרשמי מסייעים עבורם בחיזוק החוסן הנפשי.

ברמה הפרקטית, ילד שאביו חלילה פצוע ושוהה בבית החולים, העדיפות הינה להגדיר עבורו תפקיד מסויים כגון: השגחה על המוניטור, ווידוא ומעקב אחר נוזלים וכדו'.

רציפות חברתית המורכבת משימור המעגלים החברתיים באמצעות מפגשים חברתיים שיחות טלפון יזומות וכדו'.

למרות הקושי והכאב העצום גם אלו אשר פונו מבתיהם יכולים לשמר את המעגל החברתי בשהייה משותפת בלובי המלון, בית הכנסת וכדו'.

רציפות זהותית הבנוייה מהגדרה מחודשת ל "אני" שלנו.

"האם אני אכן פחדן?" לא!

"אני רק זהיר יותר" !

זאת משום שפעם הייתי חושש מירי רקטות ומקול האזעקות בזמן המטח או לחילופין מזריקת אבנים בכבישים בהם אני נוסע, והיום אני דואג גם מחדירת מחבלים ליישוב בו אני מתגורר, אין מדובר בחרדה אלא בפחד טבעי ובריא ביותר אשר לבסוף מסייע לי בשמירה על בטחוני ובטחון הסביבה בה אני חי.

ולסיום מעביר לנו כפיר את המסר החזק ביותר שתוכלו לקבל בימים לא פשוטים אלו:

לעולם, אסור לנו למסור את "הסוכריה" שבה מעוניין האויב האכזר שלנו: התודעה !

או כמו שאמר ויקטור פרנקל: "האדם הוא זה שהמציא את תאי הגזים, אך הוא גם זה שנכנס אליהם קוממיות, ותפילת "שמע ישראל" על שפתיו.

אם כתבה זו סייעה עבורכם ולו במקצת, שתפו הלאה לבני משפחה חברים ומכרים על מנת שתסייע גם עבורם.

לתכנים נוספים בנושאי התמודדות מול פחד וחרדה בזמני משבר, מוזמנים לבקר באתר הרשמי של כפיר יצחקי בלינק https://www.kfiritzhaki.com/

מאחלים לכם ימים רגועים יותר,

צוות "עת מלחמה"

מגזין בטחוני ישראלי.

דילוג לתוכן