האויב האמיתי של צבא מצרים.

בזמן בו כל העיניים במדינת ישראל מביטות אל כלל הגזרות,

עזה, לבנון, סוריה, איראן.

בזמן בו כולם שוקעים בניתוחים ודיונים בסוגיות הביטחוניות הידועות,

הוא שם את מבטו אל הגזרה "השקטה" ביותר,

השכנה שלנו, מצרים.

"כתבת מגזין עת מלחמה"  26.2.24 / 18:40

⏲️ זמן קריאה: 5 דק'.

– עֵת מִלְחָמָה מגזין בטחוני ישראלי

תכירו את האיש,
סא"ל (בדימוס) אלי דקל.

חוקר מערכות תשתית בארצות ערב ומתמחה בגזרת מצרים, ומחבר הספר – "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין בגיאוגרפי".

[את הספר תוכלו לרכוש בפנייה לכתובת הדוא"ל elyahu-d@bezeqint.net]

סא"ל (בדימוס) אלי דקל.

במהלך השנים האחרונות סא"ל (בדימוס) אלי דקל מתריע על אופי וסוג "החברות" או אם תרצו "הסכם השלום" בין ישראל ומצרים.

בין השאלות ותמרורי האזהרה אותם מציב סא"ל (בדימוס) אלי דקל הם:

מהי הסיבה האמיתית להתעצמות צבא מצרים בסיני, או ליתר דיוק "מי הוא האויב האמיתי של מצרים" ?

כיצד יתכן שלמרות אינפלציה משמעותית בכלכלת מצרים, נשיא מצרים וממשלתו לא מפסיקים לממן בכל הכח את ההתעצמות הצבאית שלהם בסיני ?

לצורך הבנת העניין, לוקח אותנו לרגע סא"ל (בדימוס) אלי דקל, כשנתיים אחורה.

אותו הרגע בו מצרים מכריזה שהכריעה את ארגון הטרור דאע"ש בסיני, ומבקשת מישראל להחזיר את התיירות הישראלית בסיני, בנוסף, שנסיר את אזהרות המסע ולהחזיר את הטיסות לשארם שנמנעו עד כה בעקבות אזהרות המסע הנ"ל.

לישראל היה עניין בהכרעת דאע"ש, שאיים ואף ניסה לשגר רקטות לאילת, ולכן אם דאע"ש הוכרע, לישראל אין לכאורה סיבה שלא להיענות למצרים. הבעיה בהסכמה הישראלית היא שהיא לא הציבה תנאי לסילוק כל התשתית הצבאית הנרחבת שצבא מצרים בנה בסיני מיום חתימת הסכם השלום, והיערכות צבא מצרים בסיני רומסת את הנספח הצבאי להסכם השלום ומעקרת אותו מכל תוכן.

יש מצב שפספסת ?

בטענת השווא של השתלטות ארגון דאע"ש על חלקים מסיני, (טיעון שקרי – שכן ארגון דאע"ש פעל רק בפינה הצפון מזרחית של סיני) צבא מצרים הכניס כוחות חורגים נוספים על אלו שהוא הכניס בסיני מאז חתימת הסכם השלום.

אך אם הוכרז רשמית שארגון הטרור הוכנע הובס והושמד בחלקו של סיני, מדוע הצבא המצרי עדיין נמצא שם בכוחות גדולים מאד ובניגוד להסכם השלום האוסר זאת ?

בשנה וחצי האחרונות מגדיל הצבא המצרי את כח השריון שבצבא הסדיר ברשותו בצורה משמעותית ביותר.

עד לפני כשנה, בכח הסדיר היה קיים בידי הצבא המצרי 13 אוגדות שריון המונות יחד כ- 2,300 טנקים ועתה הצבא נמצא בתהליך של הוספת כ- 716 טנקים נוספים (יתכן שטנקים אלו הגיעו ממחסני צבא המילואים).

אך לפני כשנה, החל להגדיל הצבא המצרי את כוחות השריון הסדירים בצורה משמעותית ביותר בתוספת של כ- 30% בכך שנוספה פלוגת טנקים נוספת לכל גדוד קיים.

אחזקת כח שריון בסדיר, זו אינה הוצאה דומה לזו של אחזקת גדוד חי"ר המסתכם ברובים ומזון. 

אחזקת כח שריון וכל שכן הגדלת הכח, כרוכה במשאבים רבים ומימון תקציבי אדיר מקופת המדינה.

"בזמן בו היא צועדת אל עבר תהום חדלות פירעון ונמצאת באינפלציה של כ- 40% בשנה (!) אין שום הסבר המניח את הדעת מדוע מתעקשת מצרים להגדיל ולהחזיק כח שריון כה גדול" אומר סא"ל (בדימוס) אלי דקל.

נתון עובדתי נוסף אותו מציג סא"ל (בדימוס) אלי דקל, הוא שגם במהלך השנה האחרונה המצרים ממשיכים בכרייה / בניית מנהרות ענק בשטח סיני לאחסון נשק.

לרוב, מנהרות מסוג זה מיועדות לאחסון טילים המאפשרים

הספר – "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין בגיאוגרפי".

ירי אל עבר מדינת האויב וחזרה או סגירת המנהרה מיד לאחר הירי אל עבר מדינת האויב וחזרת המשגר למנהרה המוגנת מיד לאחר הירי,

אין ספק בכך שמנהרות מאפשרות הגנה טובה יותר למצבורי טילים.

עד לפני כשנתיים, עסקו המצרים בבניית מנהרות מסוג זה רק בגדה המערבית של תעלת סואץ ובאזור העיר סואץ.

גם המנהרות באזור סואץ מהוות איום ישיר על מדינת ישראל, אך אינן מהוות הפרה של הסכם השלום.

אך עכשיו "נזכרו" המצרים להאיץ בניית מנהרות שכאלו גם בשטח סיני, מה שמהווה איום חמור יותר על מדינת ישראל.

בניית מנהרות מסוג זה על שטח סיני, מהווה גם כן הפרה חמורה ל- "הסכם השלום" אשר נחתם בין ישראל לבין מצרים, האוסר קיומו של שום כח צבאי מעבר למוסכם (דיביזיה ממוכנת מתוגברת בחטיבת טנקים).

"ממה שאני מצאתי עד כה, כ30 מנהרות בשטח סיני, אך אין זה אומר שלא קיימות 300 מנהרות" אומר סא"ל (בדימוס) אלי דקל.

על מנת לבצע את איתור המנהרות יש לחפש הר אחרי הר בצילומים עדכניים. אך זמן רב אין צילומים עדכניים של חלקים נרחבים בסיני, מה שמטיל סימן שאלה גדול על מספרן האמיתי של מנהרות הקיימות בידי מצרים.

"בצילומי לווין אני מוצא ריכוז גדול של 80 טנקים באל עריש. להזכיר שבאזור זה שאסור לפי ההסכם אפילו לחייל מצרי להמצא שם, ועוד שבאותו מחנה אני מוצא טנקים כבר בשנת 2013. יש הטוענים שכוחות שריון אלו ממוקמים שם בעקבות הלחימה בארגון הטרור דאע"ש, זה הכל שקר וכזב" (!) אומר סא"ל אלי דקל. 

המחנה החטיבתי באל עריש הוקם לפחות ב- 2007! למה "לפחות" אתם שואלים ?

Image by vecstock on Freepik

משום שאין צילומים לפני מועד זה אך בהחלט אפשרי שהמחנה נבנה שנים לפני כן. [לאותו התאריך המחנה החטיבתי כבר היה ממוקם שם] 

לצבא המצרי ידוע וברור שמדינת ישראל הולכת להתעצם צבאית בעקבות אירוע ה7.10, ואני חושש שהחלום המצרי להשמיד את הימצאותה של ישראל באיזור, שנראה עד לפני כשנה בהישג יד מבחינתם, הולך ומתרחק בעקבות התעצמות הנראית קרובה לעין בצבא הישראלי, מה שמעלה את החשש למתקפת פתע של צבא מצרים על מדינת ישראל בטווח הזמן המיידי / הקרוב.

מדינה קטנה כמו שלנו, שאין לה עורף ואין ביכולתה לסגת לאחור ולחזור לתקוף, אסור לה להיות מופקרת או נתונה לרשלנות מודיעינית.

זה יהיה פשע להפקיר את הצד הדרומי הסמוך אל מצרים ללא הגנה מיטבית אומר סא"ל (בדימוס) אלי דקל.

"מי שחושב שישנה סיבה אחרת שבגללה מתעצם צבא מצרים בסיני ב30% מהכח הקיים ומשקיע אל כל מרצו וכספו למרות אינפלציה חסרת תקדים, שיבוא ויגיד (!)"

אם גם אתם מעוניינים לצפות בתכנים האיכותיים הנוגעים אל גזרת מצרים,

אנו מזמינים גם אתכם לבקר באתר הרשמי של סא"ל (בדימוס) אלי דקל, בו תוכלו להתרשם מתכנים איכותיים, צילומי לווין, מידע וניתוחים מעניינים ומרתקים במיוחד

לאתר הרשמי של סא"ל (בדימוס) אלי דקל הקליקו כאן > https://www.dekelegypt.co.il/

צוות מגזין עת מלחמה – מגזין בטחוני ישראלי.

דילוג לתוכן